יאיר בן-חור / בדידות |
מילים ללא מנגינה, בית ללא פזמון.
רק אותיות בוכיות מרמזות שהוא עדיין
ועדיין נושם.
האדם הבודד הוא בניין ללא כתובת,
בית ללא חדרים, חדר ללא חלונות.
רק תא קטן סגור ומסוגר
נועל עליו במלוא הכובד.
רכבת ארוכה היא הבדידות
רכבת ריקה מקרונות
אפופת עשן עדיין פועמת
בחסרון פעימה אחת או שתיים.
איך איחרתי לפגישה עם הבדידות
בבית קפה סודי, עמוס ריקנות...
(שכתוב שיר ישן שנכתב בתאריך 23/12/2002, י"ח בטבת ה'תשס"ג)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|