תקלף עטיפת מסטיק ותלעס
כל הערפדים משחרים לטרף
היה לי רגע לנסות להיות בן-אדם
כל מי שמרים ראש מעל ענן מקבל פטיש בראש
כמו הפטיש וגלילי הפלסטיק של צעצוע הילדים

וחם, חום יולי-אוגוסט חם
אנשים הולכים עם סכינים וקפיצים בתוך הראש
לא ביקשתי מ-אף-אדם שום-דבר
אפילו בשכונה שלי אין פינה לחיות

אני מתעורר סהרורי
החלומות מהתלים בי,
אומרים לי דברים שאני לא מבין
אבא תלה קמע יהודי קדוש על הקיר

לא מאמין לטלוויזיה
אין דבר אחד בחיים שדומה לסרטים
אנשים מתים כי הם מתים
גם בחייהם מתייחסים אליהם כמתים

הפעמים שרצו לקבור אותי הם רבים
הם לעולם לא מתייאשים
קל יותר לדבר אל מצבה,
מאשר עם בן-אדם שקופץ לך מול העיניים.

למה לשתות בכוסות כשיש בקבוקים
סבון ושמפו במקלחת ראש וערווה
הוא אומר לי כל הזמן להוציא את "הנוצות" מהמסננת
אבל אני יורק בכיור ולא זורק נייר-טואלט לאסלה,
אחרת החרא יציף את כל המדינה

בקבוקי פלסטיק יהיו כוסות חד-פעמיים,
ובני-אדם יהיו דשן
הרבה דשן במדשאות של הכנסת
אישה מכוערת ומבוגרת וסקסית כמו קוביית קרח
מקפלת רגל על סנדל עם צמיד פלסטיק על הקרסול
ברחובות זו חתירה נגד הזמן
אנשים מסתכלים עליך ומחייכים
היא צריכה להיות בריאה וחזקה כמו שחקנית טניס
פותחת לי את התחת בבית זר
השטן ממוסקבה רוצה ללמד אותי כמה אני לא יודע
כלבים במכוניות נובחים עליי מתחת לבית שלי
אני מאזין לטראנס 5 שעות רצוף
כל-כך אוהבים אותך שרוצים להרוג אותך.