בין בית-המשפט לביטוח-לאומי
מתכנסים בשקט כל המי ומי
ליד הקיוסק, מול גן הילדים
סוכנות הנסיעות לשבילים האבודים
בין עיתון מקומט לבדלים נבוכים
ראשים מורכנים ואנשים בוכים
ספרו להם - פרח, חלום, תינוקות
ימשכו כתפיהם וימשיכו לבכות
המשיכו להציץ מבין השיחים
תראו גם כאלה שרק מחייכים
כבדות-ראש, בלבול, אולי מבוכה
זהו חיוך הזר לשמחה
מבט ברצפה בכבדות מתנשם
"יהיה בסדר, בעזרת השם"
ידיים שמוטות, ממתינות עד בוש
אל תיישרו מבט, המשיכו ללחוש
זה בסדר, המשיכו לנעוץ עיניכם
חצו את הכביש, נענעו בראשכם
במבט מנוכר, אולי קצת מרחם
אך רק שתדעו כי ראינו אתכם
מי שרגיל, לא מביט לאחור
כאן לא מקומו, ואין מה לזכור
אך מי שמרגיש, במקומו יוותר
ויחשוב כמה קל פשוט לוותר
ויבין - אנחנו כמוכם
אולי קצת
יותר. |
