|
ברגעים נדירים אני אוהב כמעט את כולכם.
פיקח (שמע אדיש?), ניצב קיקיוני בהפקת ענק.
הסו! בקרוב הגיבור יחלוף על פניי וידרוש בשעה
ואני אמשוך בכתפי.
הגיבור,גם ממנו נשתכחו מרדפי הזמן.
התודעה שוב מנמנמת ועמה אהבתי אתכם.
חלומות פז... |
|
|
הכי טעים לאכול
את הקרמבו
בשלבים, לקלף את
השוקולד, אח"כ
את העוגיה,
ובסוף את הקצף.
אבל למי יש
סבלנות?
אחת שאין לה
סבלנות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.