|
ברגעים נדירים אני אוהב כמעט את כולכם.
פיקח (שמע אדיש?), ניצב קיקיוני בהפקת ענק.
הסו! בקרוב הגיבור יחלוף על פניי וידרוש בשעה
ואני אמשוך בכתפי.
הגיבור,גם ממנו נשתכחו מרדפי הזמן.
התודעה שוב מנמנמת ועמה אהבתי אתכם.
חלומות פז... |
|
|
אבל אם היא רואה
סוכרזית...
מתחילה להשמיע
קולות נמוכים
מעומק הגרון,
להזיל ריר,
להעלות אדים,
להכות בסלע,
לחבוט את ראשה
וראשים אחרים
ברצפה, להעלות
באוב את עצמה
ולקלל
באצטקית...
חרגול על צפיחית
בדבש ורתיעתה
ממתיקים
מלאכותיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.