לאן גולדברג / כשהיה לי טוב |
הייתי כאוויר
בעיני הקורא האלמוני
ריחפתי שקופה
חסרת משקל
בובה נטולת
גוף ונשמה בעייני הבורא
אבל עכשיו כששחור לי
אני חוזרת להשחיר את
הנייר
להכתים את השתיקה
במילים כבדות משקל
מילים קשות ואסורות
מילים שמצלקות את
הבתולים ואת התום
מילים שתוחמות, נועלות
סוגרות, בועלות ומונעות
את החופש והפוטנציאל
שקיים
בכל נייר לבן
התחלתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|