היו שודדים. זה סיפור על השודדים, או על ים היין? אולי על
שניהם. הקשיבו היטב ואולי תרוו נחת. אז... שודדים, כן. פיראטים
מה שאומרים, שעברו עם ספינתם ליד אי, וראו דרך משקפת אדם צעיר
יפה תואר מתאבל על מות אהובתו, אישה צעירה שגופה המת היה מוטל
על החוף. היא לא הייתה כבר בין החיים, אבל יפה מאוד הייתה על
אף שהכיחלון החל להציף את פניה המתות... לא, לא באתי להעציב
אתכם. רק לספר את סיפורי שנימסר לי ממלח זקן, והוא עצמו שמע
זאת מאחד השודדים. אז, הצעיר המתאבל על החוף לבש בגדים
מפוארים, ולכן מן הסתם חשבו שיש לו משפחה ו/או חברים עשירים
שיסכימו לתת הרבה כסף תמורתו. לכן עגנו כשהם מתחזים לסוחרים,
ניחמוהו, עמלו ועזרו לו בטקס הקטן של שריפת גופת ארוסתו - טקס
שהיה נהוג באותם ימים - ועדיין במקומות מסוימים, ובשעת לילה
כשלכאורה נמו את שנתם, התנפלו עליו וגררו אותו אל הספינה, שם
כלאו אותו בחדר וניסו לקשור אותו בחבלים, אך החבלים החליקו
מגופו כמו היו אצות, והתפוררו. השודדים החלו לחשוד שלא בן-אנוש
הוא, אך לא נסוגו מתוכניתם. השאירו אותו כלוא בחדר והרימו
עוגן.
לאחר ימים מספר החל לצמוח גפן מטפס על התורן. הוא הגיע לראש
התורן תוך שעות מועטות, ולפתע פרץ מבסיסו זרם של יין. לא עבר
הרבה זמן וגם הים הפך ליין. צבעו של הים שהיה כחול-ירוק הפך
אדמדם. יין אדום, יין ענבים. ובעוד השודדים מבולבלים, וחלקם אף
לוגמים מהיין, פרץ מבטן הסיפון אריה לבוש בבגדי העלם המתאבל.
אש נורתה מעיניו ופיו, והספינה הוסטה לכיוון יבשה סמוכה על ים
היין, שם לכדו תושבי המקום את השודדים וכלאו אותם. ובעוד
השודדים כלואים הבינו מהסוהרים את מה שארע - העלם הצעיר
שארוסתו נפטרה במפתיע היה דיוניסוס, אל היין, וכעת נפלה עליהם,
כל השודדים, קללה. לא משנה מה וכמה ישתו, הם לא יצליחו להשתכר
לעולם. כך קורה למי שמפליג על ים היין.
האם ערב לכם סיפורי? סיפור עתיק הוא ורב-שנים, שריד מהתקופה בה
העולם היה רווי מכשפים ואלים, ומיני פיות, שדים ונימפות. אך
כעת העולם שונה, וסיפור כזה הוא כאגדה, או הלצה לילדים. אך פעם
סיפור זה, כמו רבים כמותו, היה מעורר השתהות ותדהמה בקרב כל
יורד ים. הוא היה מסופר בעיירות סוחרי הים ועיירות הדייגים
במסבאות כשהיין היה מוגש... |