אנשים מבקשים גן-עדן, מייחלים להגיע לגן-עדן, מדמיינים גן-עדן
בכל מיני צורות, מאמינים לכל מיני סיפורים על גן-עדן...
אבל...
במו ידיהם הפכו את גן-העדן לגיהינום, הניחו לאחרים לכבול את אש
החיים שלהם, ועכשיו, הם בעצמם כובלים את אש-חייהם של אחרים.
סר ג'יימס מתיו בארי, בספרו "פיטר פן", ביקש להגיד לנו, שכולנו
יכולים להיות ילדים נצחיים בגן-העדן שלנו, וכל שעלינו לעשות
הוא, לטפח את גן-העדן שלנו.
למעשה, סר בארי עצמו, היה שותף לתפיסה החברתית, שרווחה
בתקופתו, לפיה הילדים הם סמל הטוהר, מלאכים, יפים, רגישים, רבי
קסם ואמת, עד כדי כך, שמותם של ילדים לא נתפס כטרגדיה, כיוון
שאילו נותרו בחיים, היו הופכים, קרוב לוודאי, למבוגרים
מושחתים, וכך זכו להישאר טהורים, תמימים ומאושרים לנצח. מצד
שני, סר בארי היטיב להכיר את הצד האפל של הילדות, הקסם והחן,
המלויים באגואיזם עמוק וביכולת התאכזרות בלתי נדלית. בספרו
"פיטר פן", הוא כינה את הילדים שוב ושוב: "עליזים, תמימים
וחסרי לב".
אז אם הילדים הם אגואיסטים, תמימים וחסרי לב, אז מה הם
המבוגרים?
סר בארי ראה את המבוגרים, כשקרנים, הכושלים להבחין בין מציאות
לדמיון, ומתנהגים כרומנטיקנים חולניים, והוא ביטא זאת באחדים
מספריו. למעשה, רוב המבוגרים נותרים אגואיסטים, תמימים וחסרי
לב, בדיוק כמו הילדים, אלא שהם גדלו והחלו לפחד מדברים, שאינם
מזיקים לאיש, כמו... מה יחשבו עליהם... מה יגידו עליהם...
ונתפסו לכל מיני אמונות תפלות, דעות-קדומות וסטיגמות, שרק
הוסיפו פחדים...
אוי... הפחד... אשר מצד אחד מתפקד, כאוייבו המושבע של האדם,
ומצד שני, הוא חברו הטוב ביותר של האדם... אבסורד, אך ככה זה.
בינינו, איך באמת יכולים להזיק לנו אותם הדברים, שאנו פוחדים
מהם?! - הם מזיקים לנו, כאשר הפחד משתק אותנו ולא מאפשר לנו
לפעול למען עצמנו ולמען הגשמת החלומות שלנו. הם מזיקים לנו,
כאשר אנו נאטמים בפני האמת שלנו, ובפני אהבה, בגלל הפחד.
הפחד יכול לשתק אותנו, ולגרום לנו להרוס לעצמנו הכל, אבל הפחד
יכול להיות לנו חבר ומדריך, המודיע מתי עלינו להיזהר, וכשאנחנו
מקשיבים לו ונזהרים, אנו יכולים לצעוד קדימה ביתר קלות.
האומץ והגבורה קיימים בזכות הפחד, שהרי אם לא היה פחד, לא היו
אומץ וגבורה, כיוון שהאומץ והגבורה הן העשייה, למרות הפחד -
כלומר: ההתגברות על הפחד!
אז אתם מבינים, כל עוד לא נדע להגדיר דברים נכון לעצמנו, וכל
עוד לא נדע למצוא את האמת שלנו, לא נדע להדריך את ילדינו, כיצד
לשמור על גן-העדן ולטפח אותו, שהרי אנחנו בעצמנו מזמן שכחנו,
לא רק איך לשמור עליו, שכחנו את קיומו המציאותי, ואף יותר גרוע
מכך, שכחנו מה המטרה לשמה נבראנו, שכחנו שאנו פה, במטרה לשמור
על הגן ולעבדו!
ככתוב בספר בראשית, פרק ב', פסוק ט"ו: "וייקח יהוה אלהים את
האדם ויניחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה."
המדע גורס, כי האדם קיים כ-10 מליון שנים, מעניין כמה מהר,
החלו בני-אדם לסבול מהשיכחה הזאת...
עכשיו נשאלת השאלה, איך אנחנו, כמבוגרים יכולים ללמד את ילדינו
לשמור על גן-העדן ולטפח אותו, אם אנחנו בעצמנו שכחנו את
תפקידנו?
כאן עלינו להעמיק בשאלה: מה הוא ההבדל בין ילדות לבין בגרות?
חמשת-הדיברות שבין אדם לחברו ("לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא
תענה ברעך עד שקר. לא תחמד בית רעך. לא תחמד אשת רעך ועבדו
ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך." - שמות כ', י"ג-י"ד), מלמדים
אותנו, שבגרות היא, בעצם, הרגע בו הילד לומד להתחשב באחרים,
ולא לפגוע, הרגע בו הילד לומד להיות אחראי גם לסביבתו, ולא רק
לעצמו, שהרי הדיברות בין אדם לחברו דורשות דחיית סיפוקים,
העלולים לפגוע באחר.
אבל אם המבוגרים פוגעים בכל אדם, שלא מוצא-חן בעיניהם, מסיבות
שונות, אז איך הילדים שלנו ילמדו מאיתנו?! - איך נוכל לדרוש
מהם בגרות?!
אתם מתפלאים ומזדעזעים על כך, שילדים מתאבדים, בגלל אכזריות של
חבריהם?!
אתם מתפלאים ומזדעזעים, מכך שקהילות שלמות מדוכאות?!
בואו נתבונן בעצמנו... בגרות באדם נמדדת לפי עקרונות המוסר
והסובלנות שלו!!! - ובינתיים, רוב המבוגרים מוכיחים, שאינם אלא
ילדים, שמעולם לא התבגרו, והם חיים לפי תפיסה מעוותת לחלוטין.
בספר המקורי, פטר פן אומר: "המוות יהיה הרפתקה אדירה." - ואני
טוענת, שהחיים הם הרפתקה גדולה יותר, על כל האתגרים, הניצבים
מולנו, אז בואו נתחיל להתבגר באמת, ונהייה אחראים למעשים
ולמילים שלנו.
הגיע הזמן, שנאמץ לנו מערכת עקרונות של אמת, כבוד, מוסר,
הערכה, סובלנות אחריות והדדיות, ואת מערכת העקרונות הזו נקנה
גם לילדים שלנו!
בואו נתחיל לטפח את גן-העדן ולמלא את תפקידנו על פני האדמה!
אגב, מומלץ בחום, הסרט "למצוא את ארץ לעולם לא", בכיכובו של
ג'וני דפ. זהו הסרט, המתאר את תהליך כתיבת המחזה "פיטר פן",
שברבות הזמן הפך לספר, לאחד מהאוצרות הספרותיים של כל הימים.
וקצת מידע כללי: סר ג'יימס מתיו בארי: 1860 - 1936, נולד
בעיירה קירימואיר, בסקוטלנד, עסק בכתיבה ספרותית ועיתונאית,
וכן כתיבת מחזות. (אנציקלופדיה YNET).
מוקדש לכל מי שרוצה לחיות בסביבה שמחה ואוהבת |