זה אמצע תל אביב
החושך של העיר מכניס אותי לתוך עולם אחר,
קצת טוב יותר, בלי לחשוב על המחר,
עכשיו שאין לי אותך, אני כבר לא צריך אף אחד,
ביד אחת מחזיק עוד כוס, ומפסיק לדאוג

פתאום הכל עובר מהר,
בדמיון נזכר באותו לילה, את ישבת שם לבדך
בידך סיגריה רק כדי לא להישבר,
הראש כבר מסתובב, רק שלא יגמר...

נשאר לי רק לשכוח לברוח,
להתרוקן מכל הפחדים שאספתי במשך ימי,
להתמלא בתחושה כה חמימה בבטן,
לא לנסות להציל מה שלא היה
נשאר לי רק לשכוח לברוח,
להימלט מהבחירה, רק עוד כוס אחת
איך אני פתאום נרגע גם שאת לא לידי

ואיך אני מוצא את עצמי,
בלי מטרה, מרחף בין חלומות,
מדמיין אותך שם, אבל אני כאן,
זה אמצע העיר, כבר מאוחר,
רוחות של לילה קר שורקות על מנורות רחוב,
על מדרכה בין שלוליות, הולך לבדי

נשאר לי רק לשכוח לברוח,
להתרוקן מכל הפחדים שאספתי במשך ימי,
להתמלא בתחושה כה חמימה בבטן,
לא לנסות להציל מה שלא היה
נשאר לי רק לשכוח לברוח,
להימלט מהבחירה, רק עוד כוס אחת
איך אני פתאום נרגע גם שאת לא לידי.