איגור וזמנסקי / געגוע זלעפות |
טבעת האופק
תהלום את הלילה
מעבר לרכס כורכר אלמוני,
תדליק וילונות רדומי עפעפיים
בחדר שומם.
עוד רגע
ובוקר יתלה על אינספור ווי-בדולח
בקצה המבט.
הייתי עונד יום חדש במפתיע
על אצבעך
לו ידעתי
לאן נעלמו עקבותייך בלילה.
איקליפטוס קלוף חלום
היפי בא בימים
מנגן את הבוקר
לאנפית-בקר חשדנית
בשמיים עננים - בכיינים
אחיינים ואחייניות במשפחה מורחבת
גשם מתקרב
עורב ועורבת
רוקדים וולס שחור
על במת הסתיו
שמיים שולחים מברקים
לאדמה
קצרים ולעניין
הבזק חשמל שמימי
וכל דבר בחדר
נהיה דוור
שולחן מיטה או סוודר
מרופט
כי העתיד אינו מרפה
גם את
אינך מרפה
בחוץ תופים של רעם
אוטופיה של חלומות גשומים
וגעגוע-זלעפות
האם ...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|