|
סוניה הסתכלה בי מספיק אחד כזה
אל תצעק בלי קול אל תתבזה
כן ילד היא חייכה לי אתה גדול כעת
שמע את הפזמון והאמת
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר
תן לי לשיר ותראה שתהיה מאושר
כן איש עשיר אני לא מבקשת
כן איש עשיר אני לא מיואשת
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר
ואז כשהתבגרתי בכיתי דם מזה
רק נתקע הכל רק מתפזר
אין צדק היא חייכה לי אתה בסוף כאן מת
רק נשאר פזמון זאת האמת
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר
תן לי לשיר ותראה שתהיה מאושר
כן איש עשיר אני לא מבקשת
כן איש עשיר אני לא מיואשת
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר
עכשיו כשהזדקנתי זכיתי כנראה
כבר נפתר הכל כבר הסתדר
זוכר איך היא חייכה לי אחת כזאת כבר אין
רק נשאר פזמון שמתנגן
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר
תן לי לשיר ותראה שתהיה מאושר
כן איש עשיר אני לא מבקשת
כן איש עשיר אני לא מיואשת
כן איש עשיר אני לא מבקשת דבר |
|
|
בבמה כמו בבמה,
השאלה היא לא עד
כמה את מוכשרת,
מהוקצעת, בעל
ניסיון או
קשרים, אלא כמה
פרטי לבוש את
מוכנה להסיר
פינקי(ת)
ואמיתות, עושה
כיף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.