אדיסון תמיד אומרת שחייבים לקרוא טוב טוב לפני שחותמים. אם
חותמים לפני שקוראים טוב טוב תמצא את עצמך בסופו של דבר במצב
לא נעים לא נוח מסוכן ואפילו מכוער. כמובן שאת כל תובנותיה
ומסקנותיה אדיסון אוספת מתוך ניסיונות חייה הרבים. ובחלק הזה
עולה השאלה, עד כמה רבים הם הניסיונות האלה. אפשר לחשוב שבחורה
צעירה כמו אדיסון לא תספיק לצבור כל כך הרבה תובנות על בסיס
יומיומי מתוך נסיון אמיתי בשר ודם, אבל הם רבים. רבים מספור
אפילו. רבים יותר בהשוואה לאנשים מבוגרים ממנה בעלי נסיונות
רבים. הקטע הכי יפה הוא שאדיסון היא לא מהבחורות הצעירות שלא
חוות את חייהן הצעירים כמו שצריך ומתבגרות טרם הזמן מסיבות
כאלה ואחרות. אדיסון היא בחורה צעירה שכמו בחורות צעירות רבות
אחרות, שורפת שעות על קניות מתאפרת מפלרטטת הולכת על עקבים
מזדיינת מתאהבת מתכננת מתרגשת מתעצבנת ממררת ומתמרמרת. אבל אל
מול כל אלה, היא בלתי ניתנת להשוואה. ככה היא נולדה.

אדיסון תמיד אומרת שזה לא משנה מאיפה באת זה משנה לאן אתה
הולך. בגלל זה היא לא מספרת הרבה על המקומות בהם הייתה לפני
שהגיעה לכאן. אולי על המקום האחרון ומקום אחד לפניו אבל זהו.
האמת שבצורה שבה אדיסון נוטה לספר דברים אתה לא ממהר לשאול
עוד. אתה הכי רוצה לשמוע. זה מה שיפה באדיסון. בנוסף על השיער
שלה או השפתיים או הרגליים. אתה תמיד רוצה לשמוע. אבל בצורה
שבה אדיסון נוטה לספר דברים אתה לא ממהר לשאול עוד. אתה מחכה
שזה יצא לבד.
אדיסון יודעת לעשות לעצמה טוב לבד. יש בה את הפונקציה הזאת
למצבי רוח, אבל היא יודעת לעשות לעצמה טוב לבד. ובחלק הזה עולה
הטענה, באמת אפשר לחשוב שהיא היחידה שיודעת לעשות לעצמה טוב
לבד. אבל אם בוחנים את זה מקרוב, אפשר לראות שרוב האנשים
שטוענים שהם מסוגלים לעשות לעצמם טוב לבד תולים את מצבם ואת
רוחם במה שעתיד לקרות או בתקוות קיץ כלשהן שהם אוגרים מאחורי
העיניים, ובעיקר באנשים שמסביבם, בחיפוש הפנטסטי הזה שהם כמהים
לו כל כך אחרי ההמצאות בחברה שמתמזגת טוב עם רפלקס ההקאה הרדום
שבתוכם. אדיסון גם חזקה יותר במקום שבו נוח לה לישון עם האוויר
שמסביב, ונעים לה לשמור כמה ניחוחות מתוקים מאחורי העיניים.
אבל אל מול כל אלה, היא בלתי ניתנת להשוואה. ככה היא נולדה.

'חסרונה של האפשרות להשוואה היא היא הגורם להיותה של א' הבן
אדם הכי צפוי בארץ'. ככה כתבו עליה. היא אפילו גזרה את זה
ותלתה את זה על הקיר. כל בחור שזכה איך שהוא לראות את הקיר הזה
הבין שאין לו לאן להכנס. "רואים על א' בעיניים את מאה אלף
התובנות שלה, זה מה שמושך אותך לנהל איתה שיחה. וזה לא שאתה
מתאכזב או שהשיחה דועכת אחרי שאתם מספרים אחד לשנייה מה אתם
עושים בזמן הפנוי, זה פשוט ש, היא כמו סרט כזה של יום שישי אחר
הצהריים. היא מתוקה והיא יכולה לגרום לך לבכות והיא יכולה
לחרמן לך את הצורה והיא יכולה לגרום לך לחשוב עד שאין לך על מה
לחשוב יותר. אבל הצעד הבא הוא תמיד הציפייה הראשונה שעולה לך
בראש. אני אסביר, אני לא מדבר על תקוות. אני מדבר על ציפיות.
כאילו, אם מדובר בבחור עם מלא ביטחון עצמי שחושב שהוא זיין על
והוא פתאום יצפה שהיא תתקרב לו לאוזן ותגיד לו בוא אלי הביתה,
זה מה שיקרה. ונגיד ומדובר בבחור שאין לו מושג מה הוא עושה
והוא פתאום יצפה שאחרי השתיקה הבאה היא תקום ותלך, זה מה
שיקרה. אז ככה שאת יכולה להבין על מה אני מדבר כשאני אומר שיש
בה משיכה עצומה. היא כמו פנטזיה מהלכת, היא בלתי ניתנת
להשוואה. אם את אומרת שהיא נולדה עם זה אז ההורים שלה בטח
מבסוטים עליה אש. אבל עד כמה אפשר לסבול כזה תיאום ציפיות".
אדיסון תמיד אומרת את מה שאתה מצפה לשמוע. בגלל זה היא בלתי
ניתנת להשוואה. ככה היא נולדה.