שָׁטָה סְפִינָה עַל פָּנַי מַיִם סוֹעֲרִים
פַּעַם אֶל לֵב יָם וּפַעַם אֶל סְלָעִים.
מְבַקֵּשׁ הַקַּבַּרְנִיט לנוט הַסְּפִינָה
אֶל אִיִּים רְחוֹקִים, עַל פִּי הַמַּפָּה.
הָאִיִּים הַיְּרֻקִּים הינם אֶרֶץ מֻבְטַחַת
בָּהֶם מִתְנַהֲלִים הַחַיִּים בטוב וּבְנַחַת.

שׁוֹלֵחַ קַבַּרְנִיט יָדוֹ אֶל מָשׁוֹט
וּפִתְאוֹם, שֹׁד וְשֶׁבֶר, צְרָחוֹת וּזְעָקוֹת:
"אֵיךְ תהין? מָה זֶה הָיָה?
מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵז כָּךְ קַבַּרְנִיט
לנהוג ת'ספינה".
וּמִי זֶה צוֹרֵחַ כָּךְ מלוא כָּל גָּרוֹן?
וּמִי זֶה זוֹעֵק וּמֵלִין עַל עֶלְבּוֹן?
אההה.. אֵלֶּה הֵם נְצִיגֵי מַלָּחִים
שֶׁאֶת עלבונם הֵם בַּזַּעַם תּוֹבְעִים.
וְכָךְ הֵם דּוֹרְשִׁים וְכָךְ טוֹעֲנִים:
"מֵעוֹלָם עוֹד לֹא קָרָה כְּדָבָר הַזֶּה,
מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵז קַבַּרְנִיט סְפִינָתֵנוּ
לְהָזִיז אֶת הַהֶגֶה לְלֹא עֲצָתֵנוּ.
לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה!
לֹא הָיָה בִּסְפִינָתֵנוּ כָּזֶה מַחֲזֶה!
לֹא לְהִתְיַעֵץ עִם הַמַּלָּחִים?
לְהָזִיז עַל דַּעַת עָצְמוּ מָשׁוֹט והגאים?"

וכדרך שֶׁל שִׁגְרָה, בַּשַּׁבָּת,
עַל אֶחָד הסיפונים מִתְיַשֵּׁב פַּרְלָמֶנְט.
בָּרַדְיוֹ שֶׁבָּרֶקַע שָׁרָה נינט.
שַׁבָּת נְעִימָה, הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
וְהַדִּיּוּן מִתְנַהֵל עִם תֵּה וּמִרְקַחַת.
דָּנִים הֵם בְּנַחַת בְּזֶה הַמִּקְרֶה
וּבְמָה שֶׁהָיָה וּבַמֶּה שֶׁיִּהְיֶה.
וּכְמוֹ תָּמִיד גּוֹלֶשֶׁת הַשּ-ִיחָה בַּמְּהִירָה
לרְכִילוּת.
עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַקַּבַּרְנִיט וְעַל בְּנִי בֵּיתָהּ.
"לֹא פֶּלֶא" אוֹמֵר מִתְדַּיֵּן,
"שֶׁהַקַּבַּרְנִיט הוּא כָּזֶה פֶּרֶד עוֹיֵן.
אִם היִיתֶם יוֹדְעִים מָה שָּׁמַעְתִּי
עַל אִשְׁתּוֹ, עַל לַבוּשָׁה וְעַל בָּנָיו
לֹא היִיתֶם כְּלָל מִתְפַּלְּאִים
לְפַשֵּׁר כָּל מַעֲש-ָיו"
"כֵּן" אוֹמֵר מִתְדַּיֵּן אַחֵר,
"גַּם כָּל קציניו מלחכי פנכה הֵם,
וְכָל רְצוֹנָם להסתופף בצלו,
כִּי הֲרֵי הוּא מרעיף עֲלֵיהֶם
מִמֵּיטָב טובו וְכַסְפוֹ...."
"וְתַרְאוּ אֵיךְ לבוּשׁ הוּא וְעַל אֵיזֶה כִּסֵּא הוּא
יוֹשֵׁב.
נַרְאֶה בעליל שָׁרַק אֶת עַצְמוֹ הוּא אוֹהֵב"
וְכָךְ מועלה הַקָּרְבָּן לעוֹלֶה
וּמַסְקָנָה מִתְגַּבֶּשֶׁת עַל קַו פְּעֻלָּה:
מִכְתָּב (כְּמוֹ תָּמִיד) יצא בבהִילוּת לכוווולם.
לַמַּלָּחִים לַנּוֹסְעִים וּלְכָל בְּנִי בֵּיתָם.
וְש-ָם במִכְתָּב בהַטְעָמָה וּבזַּעַם
יִדָּרֵשׁ לנהוג בַּסְּפִינָה כְּמוֹ פַּעַם.
נִדְרֹשׁ זֹאת בְּאֹפֶן חַד וּבָהִיר
נָשׁוּט רַק לַכִּוּוּן עָלָיו הֻחְלַט
בַּסִּפּוּן א'תחריר.

וְהַסְּפִינָה שָׁטָה עַל פָּנַי מַיִם סוֹעֲרִים
פַּעַם אֶל לֵב יָם וּפַעַם אֶל סְלָעִים.
בַּדֹּפֶן יֵשׁ חֹר וְהַמַּיִם זוֹרְמִים...

וְהַהֶמְשֵׁךְ...
יִכָּתֵב בָּאֶחָד הַיָּמִים.