|
הבטחתי שתמיד אהיה כאן לצדך
אז אני אוחזת בידך כשגופך דועך
ועינייך זזות ואולי זה חלום
ובחלומות שלי את מתעוררת פתאום
ציפיתי שתהיי כאן כל חיי
אבל חייך נעשו לך קשים מדי
אבל מה איתי? לא הספקתי להיפרד
במקומך השארת לי דמעות וקול רועד
וחלל נפער שיוותר ריק
אם יש אלוהים אז הוא לא צודק
את עדיין כאן אבל בכלל כבר לא
אני צופה בך בחוזק מתמודדת מולו
אבל כולם אמרו לי שאין לך סיכוי
שהמוות לא משאיר מאחוריו שום שבוי
אז את תלכי לי כשהמכשור סביבך יעלם
ואני מפחדת כי קולך בראשי הופך עילם
אני רוצה לזכור כל דבר ודבר
כדי שלעולם לא יהיה לי בלעדייך מחר
אני אוהבת אותך, מקווה שאת זה עוד שמעת
אני אחזיק את ידך, רק תדעכי לי לאט.
14.12.2011 |
|
|
מה, ואת אמא שלך
אתה לא אוהב?
החברה הקנאית
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.