בכדי ששיר יהווה לי חוסם עורקים,
יותר מאשר ממחטה עלובה,
עליי לדייק.
להפוך אוזניי פנימה
ולהקשיב לי פועם.
אם נגעתי ומשתי בשירי את החוויה הממשית שלי
איכשהו זה שואף לי כמה מיכלים של גז רעיל אל תוך האוויר,
מפיג בי משהו מן היגון.
כשאני מנסח עד כמה שניתן לי את הוויית-עצמי במדויק,
אני האילם שהצליח לצרוח.
וכשאני משיג את הפער אל עצמי ומצליח להושיט לי יד
אני רואה את המסקנה העומדת בינינו:
אי אפשר לנסח שום דבר במדויק.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.