עברת תקופה וזה כואב אני יודע,
לא נתגבר, אולי לא ישתפר.
אך תעצמי איתי עיניים ונשתגע,
כי לכאוב אף פעם לא עוזר.

האם חשבת פעם איך זה לעוף גבוה?
העננים לא עשויים תקוות
ולפעמים צרה תוביל אותך ברוגע,
לדרך חדשה יותר טובה...

כואב עמוק,
הבטן מתהפכת,
הלב צורח עד לאין מוצא,
אך אני הופך את שעון החול קבוע
והוא ממלא עצמו בחזרה.

בואי ותיבני עכשיו גשר,
הוא יעבור מעל לכל מכשול ויפלס איתך כאן,
דרך נפלאה להגשמה של כל החלומות.

העליה קשה תמיד והפחד הוא קבוע,
כי אם נופלים אז זה חזק וכמעט תמיד שובר,
אך הפסגה שווה הכל ושם גבוה,
תראי הכל הופך יותר ורוד.