|
אתה אוסף אזוב מהקירות
מכדרר לפקעות קטנות
משליך לפח,
אבל הוא מקיא את תכולתו
כדורי האזוב מרחפים בחדר, בבית
עידנתם רכה מנוצות
חלון מראה זריחה ריקה
חלולה
שמש ללא נשמה
שמיי מסטיק דביק מתוחים
"אל תלך רחוק מדי"
אבל צר בחדר הקטן
עיניים באות אבל הולכות ומשאירות ריק
היא יכולה להתקלח אצלי במקלחת
חיטובי איבריה
היא יכולה לישון במיטתי
חום גופה
היא יכולה לספר לי את כל סודותיה
עיניה
ואני יכול לספר לה את שלי
אורות בראשי הכו אותי בסנוורים
האמנתי להם
איש האורות יישן לבד, זוכר שנים של בדידות
עץ נטרף ברוח, משיל עלוותו
גם אם תבוא, הוא יגיד הזיתי
גם אם לבה פתוח, לבו סגור בבקבוק שיכר
השעון מתקתק, שמש זורחת-שוקעת
שנים ביקש את ידה
שנים כתב אותה. |
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.