יש בכי של צחוק
ובכי מכעס חזק שמשתלט עלייך.
יש דמעות קלות שנוזלות אחרי צפייה ממושכת במסך,
ויש דמעות של פיהוק.
יש גם בכי רגיל, נורמאלי. הבכי העצוב.
אבל הכי קשה זה בכי של בוקר.
אתה רק מתעורר, ועוד לפני שאתה נזכר איזה יום היום, לפני שראית
את הפנים בראי, לפני שכיבית את השעון המעורר, הן מתחילות
לפרוץ...
בכי מיואש שהופך אותך לסמרטוט.
בכי שאומר- כלום לא השתנה מאז אתמול ולא הולך להשתנות היום,
אבל זה עדיין כואב.
בכי שאין לך איך להרגע ממנו.
מצחצח שיניים, ובוכה. מתקלח, ובוכה. מארגן תיק, ובוכה.
רק מחכה שיגיע שוב הלילה ותוכל להירדם.