צ'יקי טיטה / חורף |
כמכריזים בגאון-
עת לדמעות.
מכסים את הארץ
בשמיכה קודרת של בדידות.
והמלאכים מתבוננים מלמעלה,
מחפשים קצת חום בעולם.
אבל אין אהבה,
כאן למטה
עצוב וקר.
הם שותקים,
אך בכיים רב כל כך
ואין מסתור מפניו.
בין סדקי הניכור החלו לזרום נחלי צער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|