|
שורות שורות הם עמדו להיתחנף / לאף הגדול לא איכפת להינזף /
לבנות לבנות כמו כיפה של הר מושלג / הלכתי שולל אחרי הקרנף.
פזמון.
התחלתי לצוף כמו דבורה אל דבש ניגר /
משפתיך לא ניצלתי אף פעם / כמו סיפור לא גמור / שמחזיק את
חמוקייך.
בית ב.
פרורים פרורים /הם שם לבד / כל אחד וסיפורו
כל אחד נגמר אצל מישהו /כל אחד נפרד.
גשר
ועכשיו שוב ביחד / אותו ניצוץ ישן / את יודעת לא מצאתי את זה
אצל אף אחד כי אף אחד הם לא את. |
|
החיים זה כמו
קופסת שוקולד,
לפעמים הם עושים
קלקול כיבה.
הרב הראשי של
במה אחרי שראה
סרט
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.