|
קם בבוקר / אתמול חלמתי האדמה רועדת תחתי / איך השמש זוכרת
תמיד לקום בזמן / מכה רודפת פסיעה / השמיים אפורים וזה בוקר
לרוב האנשים / איפה אתה אבל אבלים מתבוללים.
פזמון.
ועכשיו זה / ועכשיו גם זה / ועכשיו זה / ועכשיו גם זה
/ ועכשיו זה לא זה לא קורה לי עכשיו.
בית ב
חוזר לאותה הפיסקה / אותה מחשבה תקועה לי כבר שעה
/ והזמן עובר לו בצד / כל מסע שאי פעם התחלתי משמעותו באותו
צד אחד.
איזה באסה....
גשר.
ויהיה טוב או שעכשיו טוב / אני כבר לא זוכר /
העיינים נחות להם על צילו של אבן /
ואני דומם כמו העץ כל העונות כבר חלפו על הילד הזה. |
|
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.