|
קם בבוקר / אתמול חלמתי האדמה רועדת תחתי / איך השמש זוכרת
תמיד לקום בזמן / מכה רודפת פסיעה / השמיים אפורים וזה בוקר
לרוב האנשים / איפה אתה אבל אבלים מתבוללים.
פזמון.
ועכשיו זה / ועכשיו גם זה / ועכשיו זה / ועכשיו גם זה
/ ועכשיו זה לא זה לא קורה לי עכשיו.
בית ב
חוזר לאותה הפיסקה / אותה מחשבה תקועה לי כבר שעה
/ והזמן עובר לו בצד / כל מסע שאי פעם התחלתי משמעותו באותו
צד אחד.
איזה באסה....
גשר.
ויהיה טוב או שעכשיו טוב / אני כבר לא זוכר /
העיינים נחות להם על צילו של אבן /
ואני דומם כמו העץ כל העונות כבר חלפו על הילד הזה. |
|
|
נגעת חזרת.
עוד מהגיגי
המ"כית ממחנה
80, ברגע של
איום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.