מי שמודד ומכמת את העולם,
מסביר אור בנוסחה, וחיים בקוד גנטי,
סבור אולי שחיי אדם הם סך אלקטרו-כימי
שתוצאתו צאצאים וסיבתו הורים.

דומם לרגע את החישוב שלא פוסק
וחוש את האינסוף שמסביב.
הפלא שבך ובהכל קורא,
אם רק תקשיב.

הבט בנימי הדם המתפצלים, בעלים של עץ אחד
עקוב אחרי הגל כשהוא נוצר ואז שוכח.
האם תוכל להתפלא, להתפשט מידיעה וממדע?
האלגוריתם הוא פשוט תאמר-
נוסחה קצרה כותבת את הכל.
ומה תאמר על תודעה,
יש לה שימוש אבולציוני,
או שמא היא סמטא ללא מוצא?

כלואה בחישובי יתרון ורווח
היא מובילה, כך זה נראה, לאבדון.
החישוב הלא נפסק הביא רעב שלא נגמר
לחומר וייצור, לחוב ורווח.

ההיגיון החשבוני אוכל את החיים כולם
היערות והימים, מאזני הפחמנים, כיפות הקרח.
גם ההיגיון צועק עכשיו שהחישוב לא טוב חושב,
אולי מנועי מימן, או כח רוח.

אך הטעות לא בחשבון, היא באבדן ההרגשה
שאנו בהכל וכל זה בנו.
איש אחד יש בעולם אחרי מבול קוראים לו נוח
ואלוהים אומר לו: צא מן התיבה.
עזוב את המילים, החשבונות, ההגיונות,
טע  כרם ושתה יין לשכרה,
פול עירום לרגע אל מול פלא הבריאה
שכח מכל כיוון ומטרה.

דומם את החישוב שלא פוסק
וחוש את האינסוף שמסביב.
הפלא שבך ובהכל קורא
אם רק תקשיב.