אכול ושתה, מחר נמות
לחיות חיים בלי משמעות
מצב הרוח דיי ירוד,
הסטאטוס שלי הוא שוב פרוד.
טרוד כל יום במחשבות,
כיצד יכול זה להיות
שלא מוצא עצמי בכלל
אנ'לא יודע מה לעשות
לשבת במקום ולהתכלות
להתפזר לאלפי חתיכות לחלל
וכל זה בגללך. כלום לא הולך.
את עצמי שוב מושך, למטה למטה למטה
עוטה חיוך שקרי כך סתם,
האושר שלי - הוא לא קיים
התיאבון גם הוא לא כאן,
הגוף נדפק, הראש נטחן
אני צונח מתרסק ונופל
שוב אל אותו המקום האפל
שם לוטה בערפל, מקלל ת'אל, תוהה לעזאזל
מדוע כשזורחת שמש עליי מעיב צל
וכל זה בגללי, שבוי בסרט שלי
שוב מושך את עצמי, למטה למטה למטה
עכשיו כבר לא נשאר דבר
הייתי אך אינני כבר
אוליי יבוא יום ואהיה
כמעט כל מה שרק ארצה
גדול, ענק, מוצלח, יחיד
חד, אחד, יציב תמיד
בטוח בתוך תחומי השפיות
אז אוכל ואשתה -
ואחר כך אמות.
וכל זה בזכותו, ברוך הוא ברוך שמו
וכל זה בזכותי, לקטוף פירות של מאמץ אמיתי
וכל זה בגללך, את עצמי לכיוונך שוב מושך
ורוצה באמת שזה הפעם יילך. |
