אז אני קם ומוריד את כל הקירות
הוא מבעבע קצף בתוך הסבון והים קר
לא רחצנו ידיים הרבה זמן, אני אומר לה
היא צוחקת ומציפה את כל הבית
פה הילדים יצרחו ויבכו, היא מחייכת
אבל אני רואה אותך ואת לא יודעת
כשהוא יוצא כל בוקר כמו אדם עסוק
הוא עסוק בלגלגל את ההגה ימינה ושמאלה
אני עסוק בלנדנד את הראש שלי מתוך שינה
ימינה ושמאלה
עד שאני לא יכול לחשוב עוד

הירח עסוק, אל תיתן לו לבלוע אותך
אבל זה כיף ללכת עליו
כמו שהורדת את הקירות
הקצפת את הסבון
היא הציפה את הבית
הילדים שלנו שרים את שירי התינוקות שלהם
והיא קבורה שם רחוק ושואלת איפה היית,
למה לא באת ונתת לי את מה שצריך

כי הקירות הורדו רק בראש
הם עומדים סביבי כמו חומות
רק הראש פורץ אותם

אין מקום לאבטיחים עגולים בעולם הזה,
אני לא אומר, אני לא יכול
את בטח צריכה לדעת
העולם עדיין לא התקדם

היא יישנה לבדה
הילדים שלי הם לא שלה
הילדים שלה לא נולדו
את אור הירח היא מסננת
ובאבחה אחת נותנת לו לשטוף אותה
אני לא יכולתי להיות עגול בעולם מרובע,
אני יודע שקשה לך להבין

מכונת-הכביסה פוצצה צינור
מים עם קצף סבון מטביעים את הרצפות
הילדים שמחים וקצת מבוהלים
את צוחקת וקצת נלחצת.