התעוררתי לא טוב. ישנתי כמו בחלום כזה מתוק והתעוררתי לא טוב.
מישהם טלפנו בטלפון הנייד שלי וזה בכלל לא היה בשבילי, זה היה
בשביל מישהם אחרים פה שהטלפון הנייד שלהם היה סגור, אז טלפנו
אליי כדי לדבר איתם. רצו שאני אענה אולי ואתן להם לדבר, אבל
אני ישנתי וזה העיר אותי, והמישהם ענו וידעו שזה לא בשבילי אבל
התבדרו וקראו לי יש לך טלפון בשביל המישהם שמתקשרים, להצחיק
אותם, כי מה להם ולי. וזה אולי היה מצחיק לשניהם אבל לא לי כי
אני התעוררתי וחשבתי מי לעזאזל רוצה אותי פתאום במוצאי החג,
ולמה המישהם מדברים איתם בצורה כ"כ יפה ומשוחררת.
אח"כ הבנתי שהמישהם בבית ראו סרט עם מוזיקה וזה נכנס לי לחלום.
לא נורא, כי דווקא החלום היה יפה, אבל התעוררתי ממנו לא טוב.
לא, אני לא זוכר את החלום, בגלל איך שהתעוררתי, אבל אני זוכר
שהוא היה נעים לי. אבל אז התעוררתי ומישהם פה דיברו עם מישהם
שם ואני באמת חשבתי שהמישהם שם רוצים אותי אז עשיתי עצמי יישן
עד שיגמרו לדבר, ובסוף בכלל לא רצו אותי, כמו שאמרתי שהטלפון
של המישהם פה היה סגור אז טלפנו אליי.
כל הזמן אני מתעורר כי משהו מעיר אותי, אני לא מתעורר סתם כי
אני מתעורר, כל הזמן משהו מעיר אותי ואני מתעורר לא טוב. אני
מתעורר הפוך כמו הקפה שלי ובא לי לעשן הרבה סיגריות אבל אין לי
ממש חשק ואני רוצה שיהיה לי חשק לעשן הרבה אבל אין. אז אני
שותה קפה, והמישהם רואים טלוויזיה, ואין מקום אחר, ואני הראש
לא טוב הפוך מהערות ואני לא יכול לראות מה יש בטלוויזיה, ואני
צריך להתהפך עם הגב לטלוויזיה והמישהם אומרים לי יש שם קוסיות
וזה, ואני לא יכול לראות אני אומר כי אני הפוך. ואני שומע את
הקולות של הטלוויזיה, ואני מנחש איזה סרט זה לפי הקולות כי
ראיתי קצת ממנו לפני אולי איזה חודש, ובאמת יש שם קוסיות וכל
מיני כיפים, אבל אני צריך לשתות קפה כדי לעשן כדי להתעורר אחרת
הראש שלי לא יהיה טוב.
ומה אני ייעשה עכשיו כשגם ככה הראש לא מספיק טוב, אני כותב פה,
דווקא רציתי לעשות דברים אחרים, אבל אני לא יכול כי האיש מדליק
טלוויזיה והראש הפוך ושניהם ביחד.
והיא אולי מאוד מאוכזבת ממני אפילו שלא אכפת לה ממש ממני, כי
ככה זה בנות, הן תמיד אומרות שיש בהן יותר אהבה, אבל תכלס לא
רואים אצלן לא אהבה ולא בטיח, ואפילו לא התעניינות. רק שהבנים
יחשבו כאילו הן חושבות עלינו. הן חושבות רק על עצמן.
כי אם הבנים יחשבו כאילו הן חושבות עלינו אז נחשוב עליהן גם,
אבל הן לא חושבות עלינו, הן חושבות אם הציצי שלהן מספיק זקוף
ואם התחת לא גדול ואם הן משמינות וכל זה ומה יהיה איתן בחיים
אבל לא עליי לא עלינו לא על הבנים, אולי רק על מי שמזיין אותן,
כי רק מי שמזיין אותן הן חושבות עליו כי הן אלו שחושבות מבין
הרגליים באמת, ולא הבנים.
אני שתיתי את הקפה ועישנתי כמה סיגריות אבל עוד מרגיש הפוך
ואפילו קצת פוחד קצת להפסיק לכתוב ולהפסיק לשבת על כיסא הזה עם
המוזיקה פה ברקע, ומה הוא עושה עכשיו, אולי רואה טלוויזיה שם
בחדר של הסלון, ועכשיו עוד הראש לא טוב, ואולי אני צריך עוד
קפה ושלא אקיא, ואולי אני צריך לעשן, ואולי כדורים. כי באמת
עכשיו אני לוקח את הכדורים בשעות כאלה אחרות וזה הזמן שלהם.
לפעמים כמעט שוכח כי שיניתי אבל נזכר, כי קודם הייתי לוקח
בבוקר. אני כ"כ משוגע שכ"כ כיף לי, כ"כ כיף לי שאני כמו משוגע
ואולי באמת. אני דווקא לא רוצה להיות משוגע, אבל אני קצת, ואין
מה לעשות הרבה. בגלל זה אני מנסה להתעורר כמו בן-אדם שלא אהיה
משוגע, אבל תמיד מעירים אותי כאילו בטעות ואין לי זמן להתאפס
ואני נהיה באמת משוגע. לא טוב לי להיות ככה משוגע, אני רוצה
לאכול קורנפלקס וסושי ולגור בתאילנד ולדעת קונג-פו ולהיות קצת
מסוכן כזה, וללכת לזונות שאוהבות אותי ולהתפרנס מדברים קצת
טיפה לא חוקיים. אבל אולי בגלגול הבא אני אהיה בתאילנד ואוולד
שם תאילנדי, ואוכל לשכוח מכל האשמה והמצפון והאחריות של יהודי
כי לא אהיה יהודי למה יש לי קעקוע עשיתי, וזה אומר שאני
"ייכרת" מעם ישראל, ולא אכפת לי, זה דווקא טוב. ואולי אהיה
בודהיסטי איזה אחד עבריין צעיר שנהיה זקן ונהיה רוחני, ויש לו
זקן ומקדש קטן מעץ, והוא עומד על ראש הר גבוה כל בוקר ורואה
הרבה מרחבים ועננים וצינה, ויש לו זקן לבן כזה ארוך עד
הברכיים, ובכלל יש לו ראש אחר לא של יהודי. והוא בכלל לא מכיר
כמעט יהודים ולא מה זה, והוא טוב לו בבודהיסטיות גם אם זה פחות
חכם אבל גם פחות מעיק, ולא צריך כל הזמן לרצות את אלוהים ולתקן
את העולם. ובכלל הוא-אני אהיה פחות חכם כי אני לא אהיה יהודי,
אבל יהיה לי כיף כי אני יודע רק מה שאני רואה ושומע ואלוהים לא
ידבר אליי כל הזמן בראש שלי. אבל גם ככה חוץ מזה אני אמות ולי
יש קעקוע, ואולי אהיה תאילנדי אולי או סיני או משהו אולי,
ומשהו אולי בודהיסטי.