|
כל דבר חייב להיהרס.
כל רגע בא גל ונמחק החיוך.
זרקתי את החכה למים לפני המון זמן
וגם כשהרגשתי שתפסתי משהו... רק אכלו את הפיתיון ודבר לא
נשאר.
ההמתנה מרגשת אבל מייגעת.
האדרנלין עולה כשאת מרגישה שיש משהו וכך גם הציפיות
אין מה לעשות...
זה בלתי נשלט אבל אחרי כל אכזבה אני מוצאת את הדרך הביתה. אם
זה באמצע הלילה, או בשעות הקטנות של הבוקר.
הבעיה שפעם חשבתי שהבית זה אתה. |
|
|
-אני מציעה
שנעשה את זה כמו
בD&D.
-את מתכוונת
שנצא ליער ונעשה
את זה שם? או
שקודם נרביץ
לכמה מפלצות?
-לא, אני
מתכוונת לכך
שתמשיך לחלום!
עוד שיחה בין
הבתולה לחבר
שלה, החנון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.