נשקתי לפיך וטעמתי את טעם יערת הדבש מגן עדן, נשקתי לכל גופך,
ולכל חלק מגופך היה טעם מיוחד ושונה, לשפתייך טעם פרי עסיסי
ובשל הנמס כשלג מהרי הצפון הקר וזורם לפלגיו אל הים, עיניך
כטעם המלח אשר בכוחו לנפץ כל שתיקה מתוקה ולהקיץ בנפשות הישנים
חלומות תאווה, בין ירכיך מצאתי מעיין חיים נובע עלי תשוקה, עלי
תאוות החיים, מפלים קצרים,
ואיתך החיים ארוכים ומתוקים כמים חיים כמי אהבה שמלמעלה
נופלים.
ואת לי אומרת
כבשת גופי, נפשי ונשמתי,
לא השארת חלל קטן ומילאת מכתש לבי
במי אהבה במי זהב שמלמעלה זורמים ועלינו נופלים.
ואת ואני בהתנגשות יצרים מתעלסים, מתחברים, מתאבקים זועמים ואל
עמק האהבה מסף שיא התשוקה קופצים ודואים בליטופי אהבים,
ותחושותינו באוויר עד אשר שנינו מרפים, ואת פני האדמה בגופנו
נושקים, מתחבקים ונאנחנים.
ואת לי אומרת
כבשת גופי, נפשי ונשמתי,
לא השארת חלל קטן ומילאת מכתש לבי
במי אהבה במי זהב שמלמעלה זורמים ועלינו נופלים. |
