[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גילוי נאות: פעם מזמן לפני שנים רבות כשעוד האמנתי באלוהים
הייתי נוהג להעניש אותו לפעמים. סיפור אמיתי, לא כדי להתריס.
אולי הייתי ילד קצת דביל, אבל עם כל הכבוד, אם מישהו נמצא בתוך
הראש שלי אז זכויות היוצרים הם שלי ואני יכול לעשות איתו מה
שאני רוצה. זה היה קו המחשבה הכללי בכל אופן. יום אחד אלוהים
כל כך התעצבן שהוא קם ארז את חפציו וברח מהבית. מאז הוא לא
שייך לי יותר, הוא שייך לעולם. מצטער.

---

הייתה זו שעת לילה מאוחרת, גשם לא הפסיק לרקד ולהרעיש על גג
השברולט הישנה שלי. נסעתי ברחוב ריק בעיר חיפה, המשקיף על
המפרץ. האורות והצבעים מעולם לא השתלבו טוב יותר עם הרקע
השחור. באחת הפניות נשמטה מידי כוס הקפה בה אחזתי ואז זה קרה:
אור בוהק ובום אחד גדול. הגשם משום מה פסק בבת אחת. "פאק!"
חשבתי לעצמי, "מה אני עושה עכשיו?!". לאחר מספר הרהורים על
נטישה, החלטתי לצאת ולספק עזרה למי או מה שלא יהיה.

אז קראו לו אלוהים, טוב לא ממש אלוהים, אלוהים זה רק כינוי,
השם שהופיע בתעודת הזהות היה יהוה, מספר זהות 000000. "מה יש
לאלוהים לחפש ברחוב נטוש בחיפה באמצע לילה קר שכזה?" שאלתי את
עצמי, "אולי הוא זה שאחראי לגשם? אולי הוא גרם לכביש להיות
חלקלק, לתנאי הראות להיות לקויים, לקפה להישפך?" יותר מידי
מחשבות חלפו בראשי בו זמנית. תפסתי את הטלפון הסלולרי שלי
אזרתי אומץ וחייגתי 101.

-"הלו מגן דוד?"

-"כן?!" ענה קול נשי צעיר תקיף ולא חביב במיוחד.

-"אני צריך ניידת דחוף לרחוב הכופרים, דרסתי את אלוהים".

-"אדוני אני לא מבינה, את מי דרסת?"

-"את אלוהים, דרסתי את אלוהים, בבקשה ניידת, דחוף, אלוהים נמצא
בכל מקום ואין לו דופק".

-טריקה מצלצלת.

"מה לעזאזל?!" צעקתי, "במגן דוד אדום לא מאמינים באלוהים? איפה
כל בנות השרות הלאומי כשצריך אותן? ג'יזוס! זאת אומרת,
אדושם!".

חייגתי 100... אותה תגובה בדיוק גם במוקד הזה, כאילו יד מכוונת
הניעה את ההתרחשויות. "אף פעם לא האמנת בשטויות למה להתחיל
עכשיו?!" תהיתי ביני ובין עצמי.

לבסוף התעשתי ועשיתי את הדבר המתבקש היחיד, הדבר שכל בר דעת
היה עושה במצב שכזה במקומי. ניגשתי לחצר הקרובה לחפש קרדום
לחפור בו. להפתעתי מצאתי את ועליו פתק בכתב יד מסולסל "חפור
באמצעותי". אז חפרתי וחפרתי וחפרתי וחפרתי, כמו שלא חופרים גם
בשיחות סלון ליליות על יחסי ספרד-אשכנז בבית האח הגדול לקראת
אמצע עונה. את גופתו המוטלת של אלוהים אספתי לאחר לבישת כפפות
עליהן נרשם "עטה אותנו", "חזק בעברית האלוהים הזה" חשבתי
לעצמי, אל תוך שקית פלסטיק שחורה וגדולה שעליה נרשם "מה נראה
לך אנחנו סתם פה י'טמבל?". את השקית השלכתי לבור וכיסיתי בחול
אפר ועפר. "מהלא נודע הוא בא ואל הלא נודע הוא שב", "ברוך דיין
אמת ושפטרנו מעונשו של זה", אלה היו הדברים שהתנגנו בראשי.

אך אליה וקוץ בה. מה שלא ידעתי באותה העת הוא שמעתה אני הוא
אלוהים ה-16. מאז שאלוהים הראשון  החליט שלא בראש שלו חיי נצח
ובהתעסקות בשטויות של הומוספיינס מזורגגים, הוא הגה תוכנית
לפיה כל כך וכך שנים אלוהים יתאבד וימנה אלוהים אחרים על
פניו.

אה כן, עכשיו מאחר וקראתם על ההתרחשויות המוזרות שהביאו אותי
לאן שהגעתי ואתם מודעים לסודות הקטנים של אלוהים, צר לי לומר
לכם אבל אתם עומדים לפגוש את הבורא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ימי הביניים!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/12 2:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני בראון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה