לעת הסתלקות, בימים האחרונים, כשהגוף פועל בעקומות בלתי
ברורות,
העיניים עצומות, הנשימה נתמכת, צינורות מובילי חיים, שקית שתן
מתמלאת,
שמורות עיניים מתנפחות ואין חיוך ואין עצב ואין זכר לשרירי
פנים,
לעת הסתלקות אני מציע לא להתבונן, שמא תחרת תמונת הסוף ותמחה
לעולם
את תמונות הילדות, את הריצה בגן-העיר, את הצלילות בכינרת, את
התרוננות
השירה מגרונו, את שפתיו השורקות, את מגע אצבעותיו בנקבי החליל,
את חיוכו המבויש כמו אומר לי "כל הכבוד". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.