הלכתי אל השמש
מבוקר עד ערב
מתהלכת בתוכה
הציפורים ממשיכות
לעוף אל תוכה
ואני מתבוננת
ואני מתענגת
מיופיה
עפתי אל השמש
וינקתי לתוכי את כל
עברה, הווה, עתידה
וידעתיה כמו מאהבת
המתענגת בתוכה
מבלי לדעת לענגה
כנפי האור הטהור
מילאו את נשמתי
ולא ידעתי אם אני
חיה, עפה, או אולי
אינני מעלה על בדל
שפתותי
שירי הצבעים שמילאו
פי בשמחה, לא היו שירי
אהבה, ולא יהיו שירי
תאווה, ולא יהיו שירי
פגיעה, ייאוש, אכזבה
שירי אהבתי יהיו
הלכתי, עפתי, בכנפי אורה
קרני שמשיותי,
לא יכולתי לעצור מעופי
עד שהגעתי פנימה
לתוך תוכה, לאש שלי
במקלעת השמש שלי
4.1.2012
|