הבטחתי שתבוא
הבטחתי משנים שנימה,
ידעתי
שאתה
נמצא.
עכשיו
כשאתה רחוק ממני,
אולי יותר מתמיד,
איבדתי תחושה
שלך.
כמו פרה עיוורת
מסתובבת,
צחקוקים
ונגיעות-רפרופים,
וימים ארוכים
בלי לדעת
לאן
אני נעה,
ידיי תלויות באוויר
מקוות לזהות
רסיס בגד.
ראשי מתוח
לאתר
פיסת ריח.
סובבת בחדר
נתקלת
נופלת...
מדממת.
קמה וממשיכה,
כי אם לא...
וצחקוק מרגיז
ואתה,
ואין אתה.
21.9.2010 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.