|
את זן קצת מוזר חצי כלבה חצי חתולה
אבל אני בכלל לא מבין איזה הבלבול
אני חייב אני מוכרח, אני נמשך אני נמתח
אל המוקד שהוא את אני כמו חץ לכיוון שלך
את הכלאה כה שונה חצי חיה אישה שלמה
כל בחורה בהשוואה אלייך קצת חצויה
את יוקדת את רושפת, את בוערת כמו בסרט!
ואני מסתכל ובוהה איך את אף פעם לא עוצרת
אבל את לא תמיד מסתכלת עלי ישר עיניים
את פוזלת או כמו שאת אומרת
את מסתכלת על העולם הזה קצת אחרת
אני כבול בין שפתותיך, אני אסיר של מילותיך
אני אסיר תודה שאני איש קטן בתוך עיניך
וכשאישון לילה מתקרב, פועם הלב אני אוהב
את התחושה הזאת אצלי אני אף פעם לא עוזב
אני מרגיש אותך בשבילי את אף פעם לא נגמרת
אני נותן לך את כולי ועוטף הכל בסרט
את מחייכת חיוך גדול שבולע עולמות ואני
מה אני בכלל לידך!
אבל את לא תמיד מסתכלת עלי בשתי עיניים
את פוזלת או כמו שאת אומרת
את מסתכלת על העולם הזה קצת אחרת
אבל את לא תמיד מסתכלת עלי בשתי עיניים
הרי ידוע שמי שמחזיק במושכות
הוא הצד שיותר טוב לו ושאיכפת לו פחות. |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.