העלים הנושרים
היו מרבד לדמעות
שזלגו
מהמילים שכתב אלייך.
ציפורים נודדות,
נשאו את התווים
מעבר לים.
בחדר בו ישב,
פרטה גיטרה
מנגינה לגעגוע.
היא נישאת,
על רוח סתיו אלייך,
טרם ישטוף הגשם,
את מלח דמעותיו.
ערסלי בה את קולך,
תני לה לעשות דרכה
אל חדרו.
הגיטרה בין ידיו
תפרוט אותה,
לחום גופך,
תייבש את העצב,
הזורם על לחיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.