אחפור לי מחילה - שתעבור מתחת גשרים ארוכים,
מעל גבעות ירוקות, גבוהות,
שמתפתלות בסיבוב, קצת חורקות, די תלולות
מדי פעם מתפללות
בירידה נמקות. שלרגע נדמה כי -
קצם הגיע
והנה -
הן שוב מתעקלות
ולמזבח בניחוחות ובהדר מתעלות.
אזחל לי במחילה - אגרד כל גרגר לכלוך ובושה,
אתכסה מעט בפוך תחילה, ואמשיך -
כל כתם לשפשף, עם הגשם השוטף
זיעה נוטף...
אעבור לי במחילה - תוך זיכרון
שכל משבריי וכל גליי עליו גם עברו,
ואתי הוא
מחכה
שהכאבים יירפאו,
שהדינים יומתקו.
אחפור לי מחילה - שאל תוך שערי שמים
היא תבכה ותבקע
ואבקשה ממך - בוראה,
שבמשעול אתי תמשיך ותפסע,
שתושיעני נא בכוונה, רבא,
כי אתה אבי, כי אני למרות הכול ואחרי הכול - בינך
מתחנן, בחתימה האחרונה
מעומק לבי -
עד אינסוף לבך. למעני.
למענך.
(הושענא רבא, ת"א, אחרי ליל לימוד במשדרשת אביב. תשע"ב) |
