השמיים ספוגים בהכל
התרוממות רוח שמימית
נושמת מבפנים
אפילו אם לא רואים
גם בנפילות
על משטחי שמים
מתפוררים למים ומתאספים
לעמקים - לרחמים
גם שמ-מים.

השמיים נוכחים בכל
גם במבט האפור,
בימי החול,
בייאוש הכחוש,
בכיסוף הצרוף,
בהתלהמות הרגש,
בחריפות השכל,
בדאגה לעצמי,
במחשכים שבנפשי.

השמיים משפיעים על כל
סלע קשה וגדול,
ענן מרחף וטהור,
אדמה יבשה עזובה,
עיניים קרועות למנוחה.
השמיים מתהדקים מסביבנו,
מרימים מלמטה את עומקי נשמתנו,
כל כובד - קל כנוצה,
כל גל מתהפך - לתפילה...

         
(בעקבות השיר: שמיים/ ויסלבה שימבורסקה)
י"ט חשוון תשע"ב (16.11.11)