מוען: תיבת הנגינה הקטנה.
נמען: נשמתך- טלי'ה - שבלימודים, בעבודות, בבית, בין סידורים
ומחשבות.
לוטלי'ה שם,
אני רוצה להזכיר לך - את מה ששכחת כבר מזמן.
הגעתי אליך כאילו מרחוק אבל בעצם אני כל כך קרובה- אני נמצאת
עמוק, עמוק בפנים -
מתחת למחשבות, סבוכה עם הרגשות,
בין השכל - ללב.
אני קטנ-טנ-טנה, מצופה בזהב, מפיקה צלילים של פעם -
שמחכים להתחבר לעכשיו.
באתי להעיר בך את הילדה הקטנה שבך, זאת שצוחקת בימי הולדת,
שאוכלת עוגה, שמזמינה חברות הביתה ומשחקת, ההיא שמציירת...
אני יודע שקצת קשה לך להרגיש אותה- עברו הרבה שנים מאז,
מעט הזנחת אותה...
אני רוצה לנגן בך את מילות השלווה, התקווה, הצחוק והרוגע.
שאפשר גם לתת לנוח לרצינות, ללחץ, למבחוץ.
בכל פעם שתתעייפי או תעצבי, חפשי אותי עמוק- עמוק בפנים,
נדרש רק לסובב מעט את הלחצן שעליי ואפיק צלילים של
שיר ערש- של אמא מלטפת לפני שינה, של שלווה ואהבה.
אני לא באמת רחוקה, אני בתוכך, מתחת למחשבות,
סבוכה עם הרגשות מכל הסוגים ומכל הזמנים,
בין השכל- ללב.
אני קטננ-טנ-טנה, מצופה בזהב - מפיקה צלילים נעימים, שקטים -
של פעם- שמחכים להתחבר לעכשיו.
מחכה ואוהבת, תאזיני לי, ואל שכחי אותי בין הצלילים החדשים.
ממני, תיבת הנגינה הקטנה שלך.
כ"ח תשרי תשע"ב (26.10.11) |