בליינד למון / עינית |
ושעתו כמו לא נוקפת.
הספר הוא רק עינית,
אולם לפתע דף נטרק
ושקט.
באישון לילה אדם מושלך
אל חדר מדרגות
כאל חשכת קבר,
ובין לחשושי השכנים
אובד לו קול הדובר.
והם בדלת אמות מוגפים
והוא לבדו מתחפר,
רועד באור הנדלק חליפות
ולפרקים באה עלטה לכסות
עד לא נשמעות נקישותיו
מעובי הדפנות שמעבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|