ילד קטן, ילד מתוק, איך הפכת לכזאת מפלצת?
היית כזה קטן וחמוד, כפית סוכר, מה קרה נהיית כועס?
אני זוכרת בנית ארמונות בחול, עם צריחים והכול
והיית עושה פסלים יפיפיים מלגו
מצייר ציורים יותר טוב מפיקאסו
מחייך לילדים אחרים, מדבר איתם

אני זוכרת כשלמדת להשתמש באסלה, כמו ילד גדול
ולא היית מתווכח עם מבוגרים,
שמרת את המסקנות הגאוניות שלך לעצמך

המורה בכיתה א' אמרה - תלמיד למופת
לא מפריע בשיעורים
אתה זוכר שהייתי לוקחת אותך לבקר אנשים?
כל-כך ביישן ושקט, עמדת בצד.

כן, אני זוכר שבניתי ארמונות בחול
בכל ארמון בעטת ופוררת, ואחרי זה צחקת ברחמים
אני זוכר איך עשיתי פסלים מלגו
את כולם פירקת וצעקת "מה זה השטויות האלה?"
אני זוכר שציירתי ציורים, ואותך אומרת -
"זה ציורים של ילד מפגר, אתה מפגר?"
אני זוכר איך חייכתי לילדים אחרים,
את אמרת "מה אתה מחייך לאנשים כמו אידיוט?"
אני זוכר שנתת לי להתבשל יום שלם בחיתול מלא חרא,
"עד שתלמד להשתמש באסלה."
ולא הייתי מתווכח עם מבוגרים,
כי הם היו צועקים ומחטיפים כאפות
ובכיתה הייתי שקט כי פחדתי לדבר -
הרי כולם אמרו שאני מפגר
והאנשים שלקחת אותי לבקר,
אנשים רעים שניצלו את חוסר-ניסיוני בחיים,
שואלים אותי כל מיני שאלות פילוסופיות של מבוגרים,
וצוחקים לתשובות חסרות האונים שלי.

היית ילד קטן ומתוק, איך הפכת לכזאת מפלצת?