|
אֲחַכֶּה עַד שֶׁתַּעֲזוֹב הָרוּחַ
וְאֶעֱשֶה בְּמַה שְנִשְאַר אַהֲבָה נַקְרוֹפִילִית
עִם הַגִּישָׁה שֶׁלִּי הַזּוּ לַחַיִּים
יָכוֹלְתִי לִהְיוֹת מַלְאַך הַמָוֶות שֶׁלָּך
שֶׁלּא הוֹלֵך לְהַלְוַויוֹת חַיּוֹת
וְלֹא קוֹבֵר אֲהָבוֹת
עֲשִית לִי אַהֲבָה מִחַיַיִך
מוֹתֵך יִהְיֶה כְּלֹא הָיָה
אֵלוּ הַפָנְטָזְיוֹת שֶׁלִּי עָלַיִך
אֲנִי נָקְרוֹפִיל שֶׁל אַהֲבָה חַיָּה |
|
|
פעם היה חזיר
שירה בערבים
מאבו כביר.
אחר כך חזר
לביתו
ואינס עד מכאוב
את ביתו.
מיונז וחרדל אז
לקח
ומרחם על הכלי
המנופח.
ואז עם צילצל
פילונים
סיים את השיר
המדהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.