ביחד פסענו בסף הכניסה,
בפתח המפולש התחכך גופי במעילה.
בלי משים המשכתי לפסוע
לפינה חשוכה נטולת מים חיים.

התיישבתי עם החברים, התחלנו לצחוק
ובפטליות מוכרחת האש בי ניצתה
שערך החום שגלש על כתפייך
את סם התשוקה מלבי פיכה.

הלבטים אז החלו - לצחוק או לבכות?
אלייך כל גופי שיווע.
It's once in a life time - בתוכי זאת יודע
אך רגלי נטועות עמוק בבלימה.

קוד המצפון התל, בי משחק,
אם אליה לגשת כמנהג פני אדמה
או שמא הכיפה שבראשי ניצבת
בזויה היא תצא ובסחי מסואבת.