מתגעגעת לרגעים שבהם היית כל כך יפה. הימים האלה שבהם חשבתי
שאין לי זמן לנשום, ומסתבר שהיה לי כל כך הרבה יותר זמן ממה
שיש עכשיו. ואז נתלשתי למציאות אחרת, וניסיתי לדבר אל עצמי
בהיגיון ולא לחשוב עליך, על הידיים הקטנות שלך, על החיוך היפה,
השיער הארוך. ושם נפלתי שוב, בפח שבו אני תמיד מצליחה ליפול.
ושוב התעסקתי בשטויות של עצמי כשהוא נעלם ולא ענה, ועשה כרגיל
מה שהוא רצה. ושוב נתלשתי וחזרתי למציאות אחרת לגמרי פה, במקום
שפעם היה בית. וכבר לא הרגיש בית, וגם לא נשאר זמן, והכל
בריצה. והיום הזמן התעכב לו טיפה, ופנייך עלו בראשי, בזכרוני
עלתה לה תמונה. מתגעגעת לרגעים שבהם היית יפה, ובמרחק נגיעה... |
