|
את מתפללת לידיים שלי
שישחררו אותך
ובזמן שאת נרדמת
אני מתפייסת עם יגונך
כמעט הולכת ממך
כמעט נעצרת מעצמי
אני מתקשה לנשום
את כל מה שנדחק בינינו
לא תגלי לעולם
שאני נושמת לרווחה
בכל פעם שאת נרדמת
והאוויר שנתקע בריאותיי
אונס אותי לאהוב אותך
הופך אותי לזולה
בזמן שהמכאוב מתיישן
האוויר פורש כנפיו
וליבי נפלט.
|
|
|
ועכשיו,
כשמגרד לי בראש
ברגע חסר גבולות
זה בהוויה של
היקום,
רגע חסר הגיון
ובלתי ניתן
לתפיסה
אני תוהה.
אני תוהה, איך
זה שלעזאזל יש
כל כך הרבה
מזייני שכל
בעולם.
מוקדש לכל אנשי
ה א-משמעותיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.