בהתחלה,ממש
לקראת
הסוף
זה
היה
כאילו לא
נפל דבר הכול
היה נראה לגמרי
ברגיל, נאמרו
כמה מילים
שלושה
משפטים
קצרים וחדים
אחרי
המילה הראשונה
אני חושב שהפסקתי
כבר להקשיב, נכנסתי
לדיסוציאציה
והכחשה מאנית
לא חשבתי על כלום
לא הייתי במצב של קיום בכלל
לא אני ולא העולם
כעבור חצי שעה בדיוק זה
התחיל להשפיע ממש כמו
חומר פעיל בסם או
ב"תרופה" ברגע שהם
נכנסים למחזור הדם
או כמו קלקול קיבה
כשאתה מרגיש כאילו
הבטן שלך עומדת
להתפוצץ לכל עבר
ואתה נכנס לוואחד סרטים
רץ לשירותים במהירות
כל כך מטורפת,שלא היה לך
מושג בכלל, שהיא קיימת
כמו בסרטים מצוירים
והשירותים כולה
ארבעה מטר ממך
אז ככה זה הרגיש בערך

ואז הכל התחיל...