New Stage - Go To Main Page

אפרת יפרח
/
גברים יקרים שימו לב

גברים תמיד תוהים לעצמם, מה אנחנו רוצות?
אז בואו תשמעו, אחת ולתמיד, ואני בטוחה שכל הנשים יסכימו איתי
מליון אחוז...
אז ככה:
א. אנחנו רוצות שתתקשר יום אחרי, או תשלח הודעה (לחלק גם זה
מספיק, אפילו עדיף, אפשר להסתיר את המבוכה...), ולא, לא תחכה
עד השעות המאוחרות של היום ותשאיר אותנו במתח האם תתקשר או
לא... מספיק לתת לנו לחכות עד לצהרים... זה לא עושה אותך יותר
מגניב.
ב. אנחנו רוצות שלא תעשו עניין מסקס, ואם שכבתי איתך "מהר", זה
לא אומר שקיבלת את כל מבוקשך ותלך, כי אם כל מבוקשך היה להשיג
סקס, יש דרכים הרבה יותר קלות להשיג את זה... ומהירות.
ג. אנחנו רוצות שאם אתה מעוניין בנו אז תהיה בכל מאודך, שתדע
מרגע שאתה נכנס לקשר (כן, גם אחרי דייט 1 וסקס סוער, זה נחשב
סוג של קשר, משום מה אצלכם קשר מתחיל להקרא קשר רק אחרי שאתם
(ורק אתם) החלטתם שזה נקרא ככה, ואם אנחנו קוראות לזה קודם, כי
הבנו את זה קודם - אז העולם נחרב, ואנחנו "לוחצות" עליכם...)
שתדע מרגע שאתה נכנס לקשר שאתה רוצה את הקשר הזה, ורוצה אותנו,
ורוצה בחורה אחת ולא לשעשוע קבוע של שבוע-שבועיים-חודש.
ד. אם אנחנו אומרות "אנחנו יוצאים" אנחנו לא מתכוונות שים לי
טבעת, אז אין מה להילחץ מההגדרה הזו, אנחנו בסה"כ רוצות לדעת
שוואלה? אתה לא תלך עם חברים מחר ותתחיל עם אחרות, כי כן בא לך
רק עליי, וואלה? אתה כן תתקשר יותר מרק מתי שבא לך סקס, וכן
תרצה לראות אותי, כמו שאני רוצה לראות אותך.
אגב, הרבה נשים? רוב הנשים? אם תדבר איתן על חתונה והכרות עם
ההורים יותר מדי מהר - יחטפו קולד פיט בדיוק כמוכם, רק עם סיבה
אמיתית. יוצאים! עזוב אותי חתונה עכשיו.
ה. אנחנו רוצות שתוציאו אותנו, תתגאו בנו, ולא תזמינו אותנו
לדירה ותעשו טובה שחיממתם פיצה "במיוחד בשבילנו", ותדליקו נר
ותקראו לזה ארוחה רומנטית. רומנטיות כזו זה כבר פאסה, תוציא
אותנו החוצה, תתגאה להסתובב איתנו, תשלם עלינו במסעדה (לפחות
בפעמים הראשונות. יש כאלה שאח"כ זה כבר מעיק להן.) תלך איתנו
מחובק... בגאווה.
ו. כשאתה שולח הודעה, זה ממש יועיל אם תוסיף סימני פיסוק. כי
לא משנה, גם אם יהיה כתוב בהודעה "מה קורה מאמי מה עושה" זה
יראה הרבה יותר טוב אם תכתוב את זה "מה קורה מאמי??... מה
עושה? :) " ... סימני פיסוק מוסיפים אכפתיות וקצת רגש לתוך
טכנולוגיה, מה רע?
והכי חשוב:
ז. אם אתה חושב ללכת, לעזוב, תחליט את זה. ותעזוב.
אל תמשוך אותנו על חוט של "אני לא יודע, אני כל כך רוצה אותך,
אבל קשה לי...", וכשאתה כבר עוזב, אל תתקשר כל יומיים לספר כמה
אתה מתגעגע.
עזבת, אז עזבת.
תן לנו להמשיך הלאה, לאידיוט הבא שיפול לידינו.
אולי הוא יקרא את מה שכתבתי עכשיו, ויתנהג אחרת ממך ומהקודמים
לך.
שבוע טוב.


15.10.11



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/5/12 2:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת יפרח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה