איזה מן מצב זה, אני לא מזהה
כל הצער שבעולם נוחת אצלי בתוך הבית במכה
אני מרגיש כמו ניצב בסרט שאני לא מכיר
הם הולכים כולם, כולם, כולם הולכים
מהמיטה שלהם לאל שבמרומים
איך אני יכול להתחפש לעז-נפש ויהיר,
מול עיניים של צער כזה שכל עולמן חרב

יושב מביט בקיר, בנקודה באוויר
מעשן את סיגריה מוות,
כאילו ואפשר לחשוב שגם אני לא אמות

אז תודה על נעורים מאוחרים נפלאים
הייתי בריא וחזק, חכם וחיוני
תודה שנתת לי את האפשרות לבטא את עצמי,
זה הציל אותי

בנקודה כזו בה הוא בוכה, אני רוצה פשוט להיעלם
שום מילה שלי ושום מחווה שלי לא שווה כלום
אני מכריח את עצמי לבלוע חצי כדור להתנער
לא אישרו לי עדיין את השיר
לרגע מתחשק לי לשבור ולפצח את המחשב על הרצפה
זה לא מה שהיה פעם
אבל זה מה שיש עכשיו.