אישה-צלצול, מה את מחפשת אצלי?
אני צריך להשתין, האם תאחזי באיבר מיני?
שמעתי אותך צורחת בכל הרחובות את שמי
נפלה שלהבת בראשי, מה כבר תעשי
הולכת יחפה על קוצים, מסמרים וגחלים
כל זה למעני
אבל אותי קברו מזמן בחלקת הדשא ליד ביתי
זה לא ש-קר לי בתוך הקבר, פשוט אני צריך להטיל שתני
אישה-צלצול, תפתחי לי את דלת ביתך
השלפוחית שלי רוטטת, אני משתין והולך
אכוון היטב, אני יודע את השלט על הדלת
"מת יקר, מת חביב - השתן ישר ולא סביב"
לא יכולתי להשתין באמצע הרחוב
כ"כ קר שהזין שלי עלול לקפוא, לנשור
תנינים עלולים לנגוס בו
רחמי על הזין שלי, אישה-צלצול
אני חייב להשתין באסלתיים לפני שאשתין במכנסיים.
כל-כך קל לשטוף ידיים במים זורמים
ולהרים את הסבון
לאן הולכים הילדים כשהם מתים?
לאן הולכים המים כשהם נשטפים?
כל-כך קל לטבול את הראש באסלה להתרעננות קלה
ולסרק את השיער עם מסרק דק
לסרק את השיער על העורף, את שיער הערווה
את השיער שצומח לי על התחת כבר שנה שלמה
כל-כך נפלא להרים כוסית שתן לזכר כל המתים
לבצוע את החלה הקדושה שנאפתה בדם ובמרורים
הראש שלנו יתנדנד ימין ושמאל עם משב הרוח
קול המואזין יזקיף לי ת'זין וירטיב לך ת'קוס
כמה טוב לנו לשבת בירושלים
ולברך "בשנה הבאה בירושלים"
עם חליפת עסקים וכובע גנגסטרים
תהילים על המותן ופירורי-לחם בזקן
לאן עפים הברווזים כשהאגם קפוא?
איפה מקננות החסידות כשאין ארובות
וכשתפרח השקדייה ניסע ל-לאס-ווגאס
את תהמרי על לבך, אני אהמר על ראשי
נשב בקזינו במונטה-קרלו
נשתה תה קר עם קוביות סוכר.
בא זמן השלכת בנפול השלהבת
ילדה קטנה מיוחדת אכלה אותה בקשת
אז שמרתי לה פינה ליד לוח השעווה
לא רציתי שתהיה בודדה
הכנתי לה כריך מלא בוטנים וצימוקים
הכנסתי גם חזיזים וזוג אזיקים
ולמרות שפרח הפרח, אותי זה לא שימח
כי מה זה פרח לילדה שלא קיבלה נתח
ישבתי על הברזלים ואכלתי מרורים
ילדות קטנות, הם אמרו, צריכות להיות מתוקות
כמו פרחים - פורחות על מפתן השורות
אבל אותי זה לא הצחיק, זה היה מציק
כי גם אותי אכלו בקלשון כמו מלפפון
אז ישבתי וכתבתי שיר בחרוזים
לא הכנסתי בו דברים יפים ומתוקים כמו תפוזים
אלא דברים עצובים כמו חרובים.
מדוע נמר יגור במלונה?
מדוע מלך יגור בחורבה?
מדוע אריה יאכל פסוליה?
תשטפי את העיניים, לאט
סוככי עינייך מפניי
באתי מארצות הגשם לארצות הכפור
לא היו זרעים בפי
האדמה השתוחחה תחת רגליי
לארצות ערב השלכתי סהר וכוכב
אבנים בנפול אויביי, על עיניי, על פניי
הם זרעו עלי-שלכת בתוך כפות רגליי
לא מצאתי אחיזה, התנדנדתי בדממה
סיקלו אותי באבנים
זה לא מה שנראה בחוץ
לכל דבר ימצאו תירוץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.