|
לעולם לא שוב
ירוו עינייך
מדמעותיהן בעצמן;
לעולם לא שוב
יאולצו שפתייך
להתפשט מאודמן;
לעולם לא שוב
ישאו לבדן ידייך
פרצופך למשך זמן;
לעולם לא שוב
יצעדו רגלייך
בודדות עד לאובדן;
לעולם לא אדע
בדיוק מה קרה
אך -
לעולם שוב כן אתקרב
ואאחוז בך לפנים הלב
ציפורה פלומתית שלי. |
|
|
"ומאיפה יבוא
הכסף?", שאל
פתאום סמי
עובדיה. הרב
הביט בו וסינן
בשקט:
"מהאשכנזים".
"אבא שלי
אשכנזי", אמר
סמי עובדיה בלי
לחשוב. "וגם סבא
שלי". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.