|
לעולם לא שוב
ירוו עינייך
מדמעותיהן בעצמן;
לעולם לא שוב
יאולצו שפתייך
להתפשט מאודמן;
לעולם לא שוב
ישאו לבדן ידייך
פרצופך למשך זמן;
לעולם לא שוב
יצעדו רגלייך
בודדות עד לאובדן;
לעולם לא אדע
בדיוק מה קרה
אך -
לעולם שוב כן אתקרב
ואאחוז בך לפנים הלב
ציפורה פלומתית שלי. |
|
|
המממ.
הרגע ראיתי
סלוגן שנראה לי
מוכר מאיזשהו
מקום.
ואז הבנתי: אני
כתבתי אותו,
בשעת לילה
זדונית ומאוחרת.
הדבר היחיד שעלה
בדעתי בנוגע
לעניין הוא: "מה
לעזאזל
חשבתי?!?"
זאת שלא הולכת
לכתוב יותר
סלוגנים באמצע
הלילה.
אופס.
יום ג', 2:00. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.