ירושלים עיר של נצח
שפל וגאות, מראת היסטוריה
בינות שברי זכוכית שנות דור ודור
הריסות תל אל תל אל תל
אביב העמים, תור הזהב
חלף, חלש, דהה במחילות הזמן
עיר שכל כולה שכולה
כל הווייתה ותובנותיה
נחקקו לפני אלפי שנים ומאז דהו
בצל הגאוותנות, התאוותנות, גאוות היחידה
היחידה כחידה מורגשת מגבוהה להסתכל
על נמוך, מארמון הנציב בעיני העוני
אחוזי האימה תחת גדרות תיל
דחויי המרד במינם דוכאו תחת חציי
שלהבות עיוורות, מדדות בערפליי
ההיסטוריה לא תם ולא נשלם מחד
ומאידך הגסות לחפוץ בהמשך הדור
של זהב מזמן אין תור
האניות אומנם עגנו אך מאז החלידו
ובשנות קיום רבות הצלקות שלא הגלידו
על אבני רחמים דם ניתז, שירת רחם
האימפריות שנפלו ממענות להשתקם
כמו חנות המזכרות של ספר ההיסטוריה
מעליי תהיות ואבק
האם מולך עיר בירת שלום ומלחמה
תסכול ונחמה
ניכור והזדהות
בירת ההתלבטות
ההתבלטות
ונציה של האל הלא נודע הלא מוכר
ממלכת צבאות שמיים
מלא בקור וחום לבלי פשרה קורא אני תיגר? |