רסיסים
של אור נוהר תושייה
בחולשת עיניי להשיג
פלשתי דרכי לאחות,
צו החיים המיושן מתחולל בהיכלי
ואני איתו נוהה על דרך כורח
מחפש את שלוותי,
כי גם אם שחור יהלך עליי אימים ויגיף כל צוהר
אדבק עיקש במעון זכור
של פלג אור של נוהר.
כה מעטים הם החיים שבידנו אך לפקוח
ומה נצדק אם נתאווה בלא מנוס לצלוח,
דרך
ואין בה סייג
רק הלך
קבוע של רגליים עיוורות
שהיו בין כה וכה גידמות על דרך האמת לפסוע,
רק צילי חדווה
יש לנו לדלות
עדיף לרוות מאהבה
כי היא ניצחון לבדה על הצינה
על המרחק
על הגורל
כי היא נצנוץ בחירה
גדלות אדם אל מול הנשייה. |
