את גברת אווה מרחוב אשכולות 7
פגשתי על ספסל במקום נחמד בטבע.
היא הופיעה עם רדת החשיכה
כשלצידה כלב וכוח המשיכה.
גברת אווה, לא בדיוק מה שחשבתם, אישה נמוכת קומה
שעושה לך חשק לשאול לשלומה.
בשיער לבן וחיוך עצוב
היא גרמה לי להבין משהו חשוב.
גברת אווה, את הווילונות מסיטה והתריסים מורידה
איש אינו באמת יודע מה מסתתר בליבה.
בבקרים מטיילת עם הכלב בגבעות
ובלילות, יוצאת לטייל עם המחשבות.
גברת אווה, אולי פעם הייתה מאוהבת
ונסעה למקומות בהם הרוח נושבת
והיום, כל מה שנותר
זה לנסות ולהגיע אל המחר.
את גברת אווה, מרחוב אשכולות 7
פגשתי על ספסל במקום נחמד בטבע
והיא לעולם לא תדע שכתבתי עליה שיר
ובכל זאת, הייתי חייבת תודה להוקיר |
