עולם ומלואו נעלמו מהעין, נאטמו מהלב,
ורק את, בין שמים למים, יודעת כמה זה כואב.
הכול נראה חסר משמעות, בין רקיע וארץ אין להבדיל
מניעה כנף, מתמרנת זנב, וכמו אין לך לאן להוביל.
תבל אפרורית, אינך מבחינה אם האד יורד ממרום,
או שמא הוא בא ועולה אלייך מן התהום.
היכן התיבה. אבדה לך דרכך בעולם שנדם
כמה קר לעוף כך לבד, הרחק מן השובך החם.
יונתי, תמתי, נפש צחה, לא אשמת במאום
זה האל האכזר שעונש גזר על כל היקום.
אגלה לך סוד: עוד מעט ייקלו המים,
התבה תעצר על הרי אררט
גוזלייך יביאו אל נוח ענף של זית,
העולם ייראה נקי, ממורט.
סדום, עמורה ומגדל בבל נעלמו ואינם,
אבל שורש הרע נטוע עמוק בבני האדם.
עולם ומלואו נעלמו מהעין, נאטמו מהלב
ורק את, בין שמים למים, יודעת כמה זה כואב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.